מכירה וייצור קלף ובתים בעבודת יד ברמה גבוהה ומיוחדת, בהשגחת הבד”ץ העדה החרדית ירושלים

כשרות. איכות. שלימות.

464-C
464-C
464-C

כשרות.

הכשרות המחמירה ביותר של הבד”ץ העדה החרדית ירושלים בנוסף לאינספור חומרות והידורים מיוחדים

 

איכות.

רמת עיבוד גבוהה ביותר במכשירים חדשניים ויחידים מסוגם בשוק, הבמיאים תוצאה מוגמרת של קלף יפה נקי ונעים, חלק ונדיר באיכותו!

שלימות.

העיבוד נעשה כולו בעבודת יד מתחילתו ועד סופו ע”י יהודים גדולים יראי שמיים המכוונים בכל פעולה לשם קדושה

464-C
464-C
464-C

ההבדלים בין עיבוד קלף עבודת יד לבין עיבוד קלף במכונה:

מאז ומתמיד עיבוד הקלף לצורך סת”ם נעשה ביד.

עם התקדמות העולם הטכנולוגי, גם תחום זה עבר שיפורים, ותעשיית עיבוד העור תפס תאוצה והחל נעשה במכונה, מה שגרם ותרם בצורה משמעותית לאיכות העיבוד שעלתה פלאים. הבעיה היתה ברמת הכשרות, שכן ברור שעור שעובד ביד מהודר פי כמה מעור שעובד ע”י מכונה. אך התוצאה שנתן עיבוד המכונה היתה שווה את הפחתת ההידור.

כל זה היה עד לפני שני עשורים, עת עלתה קרנם מחדש של צורות העיבוד המתקדמות המשלבות עיבוד מלא בעבודת יד מתחילת העיבוד ועד סופו, המהדר את הקלף בעשרות מונים, אך בד בבד רמת העיבוד שווה וזהה לרמת העיבוד ע”י מכונה, ואף עולה עליה.

נוסף על כולנה בקלף נפרשטק הוא ההכשר המהודר ביותר של הבד”ץ העדה החרדית ירושלים, כשכל חומרה והידור  מוצאים את מקומם אצלינו.

התוצאה מוגשת כיום לפני הסופרים, הסוחרים, וכל עם ישראל, בדמות קלף נפרשטק עבודת יד שקנה את שמו בצדק כאחד הקלפים המהודרים והטובים ביותר.

הקלף היחידי שמתהדר בשלושת הכתרים!

 

“שלושה עורות הן–גוויל, וקלף, ודוכסוסטוס. כיצד: לוקחין עור הבהמה או עור החיה, מעבירין שיער ממנו תחילה; ואחר כך מולחין אותו במלח, ואחר כך מעבדין אותו בקמח; ואחר כך בעפצה וכיוצא בו, מדברים שמקבצין את העור ומחזקין אותו. וזה הוא הנקרא גוויל.

ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו, וחילקו אותו בעובייו לשניים, כמו שהעבדנין עושין, עד שייעשה שני עורות–אחד דק, והוא שממול השיער, ואחד עבה, והוא שממול הבשר–ועיבדו אותו במלח, ואחר כך בקמח, ואחר כך בעפצה וכיוצא בו: זה החלק שממול השיער, נקרא דוכסוסטוס; וזה שממול הבשר, נקרא קלף.

הלכה למשה מסיניי, שיהיו כותבין ספר תורה על הגוויל, וכותבין במקום השיער; ושיהיו כותבין התפילין על הקלף, וכותבין במקום הבשר; ושיהיו כותבין המזוזה על הדוכסוסטוס, וכותבין במקום השיער. וכל הכותב בקלף במקום שיער, או שכתב בגוויל ובדוכסוסטוס במקום בשר–פסל.

אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני, אם כתב ספר תורה על הקלף, כשר; ולא נאמר גוויל, אלא למעט הדוכסוסטוס, שאם כתב עליו, הספר פסול. וכן אם כתב המזוזה על הקלף או על הגוויל, כשרה; לא נאמר על הדוכסוסטוס, אלא למצוה. “

סגירת תפריט
×

עגלת קניות